בא לי לכתוב על אהבה עצמית ואהבה ללא תנאי
על שלום בתוכי ושלום חיצוני? מה הקשר ביניהם?
ועל מה שהביא אותי לכתוב על כך עכשיו, בסגר הראשון
הזמן הפנוי שלי גדל, פתאום מוצאת זמן למחשבות, לכתוב, ליצור, להתחבר ומה לא. מפתיעה את עצמי.
❤️אז למה לרובנו קשה לאהוב את עצמנו כפי שאנחנו?
זוכרים את קרל יונג?
"עד שלא תהפוך את תת המודע שלך למודע הוא ינהל את חייך ואתה תקרא לזה גורל?" .
❤️קודם נסביר למודע מה זו אהבה בכלל:
תינוק שורד בזכות אוכל ומים שהוא מקבל,
אבל בראש ובראשונה הוא שורד בזכות האהבה שהוא זוכה לה.
האהבה מעניקה לו את אותה תחושת בטחון שהוא הכי זקוק לה.
כי הוא חסר אונים, הוא בוכה ונענה דרך הבכי.
זוכה לתשומת לב וטיפול
ותשומת הלב הזו מתפרשת אצלו כאהבה
ואז נוצר מצב בו אנחנו במרדף אינסופי לזכות בה עוד ועוד .
❤️אהבה ללא תנאי היא קודם כל אהבה עצמית!!!
המשמעות שלה היא לאהוב את עצמנו ללא תנאי,
לקבל את עצמנו כפי שאנחנו ללא שיפוט
בלעדיה אין לנו את היכולת לאהוב החוצה
חשוב להבין שעודף אהבה לא יהפוך אותנו לנרקסיסטים או לאגואיסטים
להיפך, זה יהדהד אהבה לעולם.
ככל שאנשים ירגישו אהבה, התוצאה של זה תהיה שלום, קודם כל בתוכנו.
ואז המציאות ההולוגרפית שלנו משדרת את השלום הזה החוצה קודם למעגלים הקרובים אלינו
ילדים, בני זוג, משפחה ואז למעגלים רחוקים יותר.
❤️"כאשר אהבתי את עצמי באמת, התחלתי להשתחרר מכל מה שאיננו בריא עבורי, מאכלים, אנשים, מצבים, כל דבר שמשך אותי מטה.
בהתחלה לבי קרא לזה – "גישה אגואיסטית",
היום אני יודע שזה " אהבה עצמית"
(קטע מתוך שיר שקרא צ'ארלי צאפלין במסיבת יום הולדתו ה – 70 ב 1959)
❤️מרבית הסבל האנושי קשור במיעוט אהבה עצמית, אנשים נוטים להרגיש שלא מגיע להם והם אינם ראויים לאהבה
האדם הממוצע מביט במראה לפחות 3 פעמים ביום,
שווה לבחון כיצד מרגיש לכם לפגוש את עצמכם?
האם זה נעים? האם הנכם יכולים להרגיש חיוביים ואמפטיים כלפי הדמות שאתם?
ממליצה לתרגל את האהבה העצמית ברמה היומיומית ולמתמידים מבטיחה שינוי משמעותי בחיים!
אז מה אכפת לכם לנסות, מקסימום תצליחו 😊
